שמיטה

היתר המכירה בשנת שמיטה הוא צורך קיומי עבור החקלאות היהודית בארץ ישראל
היתר מכירה -שנת שמיטה

היתר מכירה -לחקלאים בשנת השמיטה

כנציג הציונות הדתית מאמין ניסן כי היתר המכירה בשנת שמיטה הוא צורך קיומי עבור החקלאות היהודית בארץ ישראל. בתוקף כך התייצב ניסן בחזית המאבק נגד מאמצי החרדים לבטל את היתר המכירה, להשבית את החקלאות היהודית בשנת השמיטה ולספק את התצרוכת החקלאית הנדרשת, ע"י יבוא מחו"ל, או רכישתה מהפלסטינים.

כחלק ממאמצם זה הכריזו 15 רבני ערים חרדים שלא יעניקו היתרי כשרות למי שיסתמך על היתר המכירה. לו צעד זה היה מצליח, מדינת ישראל לא הייתה יכולה להסתמך עוד על היתר המכירה וכדי לספק את התצרוכת החקלאית הנדרשת, הייתה צריכה לחתום עם הרשות הפלסטינית הסכם לייבוא תוצרת חקלאית מאזורי יהודה ושומרון ועזה לישראל. וגוף חרדי כבר חתם הסכמים כאלו בסכומי עתק תוך מטרה להרוויח הון רב.

ניסן התגייס להצלת החקלאות היהודית, וביחד עם ח"כים נוספים ורבני צהר, הצליחו לאלץ את הרבנות הראשית (שתמכה במגמה החרדית) למנות 4 רבנים, שכל אחד מהם קיבל אחריות על רבע משטח המדינה, וסמכות לתת הכשר לכל מי שרב העיר שלו סירב לתת לו. בכך הצליחו ניסן וחבריו למוטט את המערך שבנו החרדים, והמדינה חזרה לעבוד לפי היתר המכירה.
ובד בבד, עם המאבק נגד המגמה החרדית, תמך ניסן באותם גופי הציונות הדתית שפיתחו פתרונות הלכתיים נוספים, פרט להיתר המכירה ( בי"ד, מצע וכו' ).