מועצת רבנות ראשית

יש חשיבות רבה לכך שבמועצת הרבנות הראשית ישבו רבנים שמקבלים את מרותה, ומכירים במדינה.

ע"פ חזונו של הרב קוק זצ"ל, מועצת הרבנות הראשית צריכה להיות ההנהגה הרוחנית של מדינת ישראל.

תפקידיה הם: לעזור בעיצוב דמותה ואופייה היהודי של מדינת ישראל, לקרב לבבות לאבינו שבשמים ולתת מענה לכל הסוגיות ההלכתיות שמתעוררות, בעיקר בנושאים הקשורים להלכות מדינה והנהגה ציבורית.

מה שקורה בפועל הוא, שהיחידים שסרים למרותה הם הציבור הכללי והציונות הדתית, אך מאחר והגוף שבוחר את הרבנים הראשיים הוא ברובו פוליטי, אנחנו מוצאים עצמנו עם רבנות שרובה חרדי. כלומר, החרדים הם שקובעים את מדיניות הרבנות הראשית, בשעה שהם עצמם אינם שועים לה , בעוד שלכל פלג שלהם יש את הרב שלו.

הרב קוק

יש חשיבות רבה לכך שבמועצת הרבנות הראשית ישבו רבנים שמקבלים את מרותה, ומכירים במדינה, ולכן החל משנת 2003 עומד ניסן בחזית המערכה לבחירת רבנים מהציונות למועצת הרבנות הראשית.

בבחירות למועצת הרבנות הראשית ריכז את הפעילות ואכן חל שינוי גדול (אבל לא מספיק) בהרכבה של הרבנות הראשית. רבנים שייצגו קו חרדי ונוקשה לא נבחרו , ומאידך נבחרו יותר משליש רבנים מהציונות הדתית.

בבחירות הקודמות, בזמן כהונתו בכנסת לקח על עצמו לרכז את כל נושא הפעילות הנ"ל על מנת להבטיח כי קולו של הציבור הדתי לאומי ציוני יישמע גם במסגרת הזו.


על מנת להבטיח זאת פעל בשלושה מישורים :

"
  1. הקמת מטה פעולה לכל אחד מהמתמודדים "שלנו" שעיקר תפקידו לקדם את המועמד וכמובן לסייע גם לאחרים. המועמד עצמו- מחוסר ברירה – גם הוא פעל "אישית" דיבר, נפגש ושכנע.
  2. "אנחנו" – כמטה מרכזי – פעלנו עבור כל המתמודדים "שלנו" , והגענו לכל 150 חברי "הגוף הבוחר" אישית. לצורך העניין הפעלנו את אנשינו המכהנים כסגני ראשי העיר, או חברי מועצה, ואת יו"ר המועצות הדתיות בפרט, וכל מי שמכיר מישהו מחברי הגוף הבוחר בכלל.
  3. ניסיון להגיע להבנות כלליות. תוך ניצול הקרע בין "הליטאים" לש"ס, על הרקע של "היתר המכירה" שהרב אברהם יוסף (בנו של הרב עובדיה יוסף ורבה של חולון) היה שותף מלא איתנו בהפעלתו וממילא "הליטאים" סרבו לתמוך במועמדתו לרבנות.
"

כיום, לקראת הבחירות אשר יתקיימו בשנה הבאה 2013, ממשיך בריכוז הנושא ופועל ללא לאות לבחירתם של רבנים מהציונות הדתית למועצת הרבנות הראשית וכנ"ל לגביי הרבנים הראשיים.