חברה וכלכלה

בעשור האחרון פעלנו עם ארגונים ועמותות רבות אשר פועלות בתחום זה, על מנת לעזור ולתמוך נפשית וכלכלית בכל מי שזקוק לכך

לניסן תפיסת עולם סוציאל דמוקרטית המשלבת בין אחריות הפרט ואחריות המדינה לוודא שהפערים החברתיים והכלכליים לא יהיו גדולים ומהותיים כל כך בין השכבות החברתיות בכלל, ובין האנשים הפרטיים בפרט, ושלא יהיה מצב שאדם יגיע לפת לחם, חרפת רעב, אשר לא יוכל להרשות לעצמו צרכי קיום בסיסיים כגון דיור, בריאות ומזון.

בעשור האחרון פעלנו עם ארגונים ועמותות רבות אשר פועלות בתחום זה, על מנת לעזור ולתמוך נפשית וכלכלית בכל מי שזקוק לכך, לתודעה הציבורית כי נזקק יכול להיות אדם קשה יום, שזקוק לכסף, או אדם עם מוגבלות, שזקוק לתמיכה מסוג אחר.

על מנת לקדם רעיונות אלה, פעל במישורים שונים:

      • חבר וועדת הכספים – במשך 6 שנות כהונתו כחבר כנסת (2003-2009) שימש כנציג המפד"ל בוועדת הכספים, והצליח לגייס עשרות מיליוני שקלים עבור ארגונים ומוסדות הפועלים בתחומים אלה.
      • יו"ר שדולות – שימש כיו"ר שדולת הגמלאים בכנסת ויו"ר השדולה למען ילדים בסיכון, אשר במסגרת פעילות השדולות העלה את מצוקותיהם על סדר היום הציבורי, בין אם בזירה הפרלמנטארית ע"י הצעות חוק, ובין אם בהשתתפות בדיונים וכנסים אשר שימשו לקרקע פורייה לקידום שיתופי פעולה בעניין. במהלך כהונתו יזם את יום הקשיש בכנסת, ודאג להעלות על סדר היום הציבורי ודרש לשאת את הגמלאים על כפיים, לא רק בדיבורים אלא גם במעשים.
      • חברות בשדולות חברתיות רבות, ביניהן: השדולה למאבק בנגע הסמים, השדולה למלחמה באלימות ובפשע והשדולה למען הנכים הכלליים. במסגרת החברות בשדולות הללו התקיימו סיורים, דיונים מקיפים, הצעות לסדר ואף הצעות חקיקה, אשר ביחד עם שאר חברי הוועדה הצלחנו להעלות לקדם ולתמוך בפעילויות למען האוכלוסיות אלו.
      • קידום והעברת חוקים חברתיים רבים, למשל:

חוק הדייר הסרבן - הצעת חוק פינוי בינוי (פיצויים) התשס"ה – 2005

הצעת החוק נועדה להתמודד עם תופעה שלפיה פרויקטים של פינוי-בינוי אינם יוצאים אל הפועל חרף רצונם של רוב הדיירים בשל התנגדות בלתי סבירה של אחד או יותר מבעלי הדירות. לרוב ההתנגדות מקנה לדייר הסרבן עמדת מיקוח מיוחדת בה הוא משתמש, לפעמים, אפילו במחיר הכשלת העסקה.

על פי החוק, יספיק רוב של 80% מדיירי בית משותף כדי לבצע פרויקט פינוי-בינוי. אותם דיירים שחתמו על הסכם למכירת זכויותיהם ליזם במסגרת עסקת פינוי-בינוי, יוכלו לתבוע בתביעת פיצויים את 20% הדיירים המסרבים לחתום על עסקה מסיבות שאינן סבירות.


פגיעה מינית בקטין - הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 4) (התיישנות תביעה בשל עבירת מין או התעללות), התשס"ז-2007

על-פי החוק החדש,נפגע עבירת מין יוכל להגיש תביעת פיצויים בבית המשפט עד שיגיע לגיל 35 ולא עד שבע שנים מביצוע העבירה, במסגרת החקיקה הקיימת.

החלק השני של החוק מתייחס לכך שצעירים שנפגעו בעבירת מין, יחשבו את גיל 21 לקטינים. לפיכך, גם חיילים וחיילות שיוטרדו מינית במהלך שירותם צבאי יוכלו להגיש תביעת פיצויים לבית משפט האזרחי.

בנוסף נקבע כי אם בחר קורבן עבירת המין בהליך פלילי, תקופת ההתיישנות תפוג שנה לאחר שיסתיים ההליך בבית המשפט. בכך יוכל קורבן העבירה להגיש תביעה אזרחית בפרק זמן ארוך יותר. בפועל, בהליך הפלילי הקורבן איננו צד לעבירה, מפני שהמדינה היא התובעת והעונש הוא סנקציה פלילית. לעומת זאת בהליך האזרחי המתלונן הינו צד בהליך ובסופו הוא זוכה לפיצוי. החוק יאפשר תקופה של עוד 10 שנים לפחות עד שתחול ההתיישנות, נוסף על שבע השנים הרגילות.


הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 11) (קיום צוואה על אף חסר בצורתה), התשס"ד–2003

צוואה הדדית היא צוואה משותפת של בעל ואישה אשר מבקשים כי לאחר מותו של אחד מהם, יעבור הרכוש לבן הזוג השני. בחלק מהצוואות ישנו המשך- לפיו, לאחר מות בן הזוג השני, יעבור הרכוש לילדים או ליורש אחר, לפי ראות עיניהם של בני הזוג. בפועל, 20% מהצוואות הנערכות בישראל הן "צוואות הדדיות".

עקרון הצעה זו הנה איזון כאשר מחד לאפשר שמירת זכויות של בן הזוג הנותר בחיים ולאפשר לו לסיים את חייו תוך שקט נפשי כי במות בן זוגו כל רכושו של בן הזוג עובר אליו ומאידך לשמור ככל שניתן על החופש לצוות ולשנות את הצוואה כרצון המצווה.


חוק חילוט רווחים מפרסומים שעניינם עבירות התשס"ה 2005

חוק זה בא למנוע מצב אבסורדי שבו אדם שהורשע בביצוע פשע אומנם יישפט וישב בכלא אולם "יעשה כסף" מביצוע הפשע כגון: יכתוב ספר, יירצה / יתראיין על הפשע ויפיק רווחים מרובים ממעשה הפשע. בכך לא יוכל לצאת נשכר מדבר העבירה וליהנות מפרותיה.

על מנת שלא לפגוע בחופש הביטוי, המוקנה לאדם מכוח זכויות היסוד של תושב ישראל, חוק זה לא אוסר פרסום או שולל את חופש הביטוי אלא קובע כי ביהמ"ש רשאי לחלוט (לקחת) את הכנסות הפושע לטובת המדינה. במידה וישנו נפגע עבירה שביהמ"ש קבע כי מגיעים לו כספים בגין פגיעתו מהעבירה- אז ישלם ביהמ"ש מכספים אלו לנפגע העבירה.

באמצעות תיקוני חקיקה אלו, פירות הפשע, משמע רווחים כספיים מפרסום ספר או כתב יד, לא יערבו לחכו של הפושע אלא יועמדו לזכות קורבנותיו.


הצעת חוק העונשין (תיקון – רצח), התשס"ז-2007

מטרת הצעת החוק לעצב מחדש את עבירת הרצח ובאופן המתחייב מכך גם את עבירת ההריגה. בכך הוצע ליצור שתי עבירות רצח: רצח מדרגה ראשונה ורצח מדרגה שנייה. בעבירת רצח מדרגה ראשונה יכללו כל המקרים בהם גורם אדם מוות מתוך כוונה. בגדר עבירת רצח מדרגה שנייה יכללו גרימת מוות בכוונה, תוך שנתקיימה הגנת הקינטור; גרימת מוות מתוך כוונה לגרום חבלה חמורה או תוך צפיית המוות ברמת ודאות קרובה. על פי גרסה ב' יכללו בגדר עבירת רצח מדרגה שנייה גם גרימת מוות תוך ביצוע עבירה וגרימת מוות תוך בריחה או הימלטות מעונש.

לאחר שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית, ומאחר וחוק זה אמור לבצע שינוי דרסטי בכל הדין הפלילי – הועברה ההצעה ע"י וועדת חוקה חוק ומשפט לעיון ודיון של וועדת מומחים בראשותו של פרופסור מרדכי קרמניצר. מאז חוק זה המשיך להתגלגל מעלה בגלגלי המערכת המשפטית וכיום חוק זה חזר אלינו כהצעת חוק ממשלתית.