התיישבות

מראשי וראשוני תנועת ההתיישבות, ופעיל מאוד בחיזוקה בכל תפקיד שנשא עד היום

ציוני הדרך העיקריים בפעילותו הציבורית של ניסן בתחום ההתיישבות

1974-1978 – המזכ"ל הראשון של גוש אמונים וחבר המזכירות המצומצמת של גוש אמונים
1977 – מקים את גרעין מערב השומרון, עולה להתיישבות במסחה, מקים את היישוב אלקנה ומשמש כראש המועצה המקומית במשך 21 שנה (עד שנת 1998)
1978 – ממקימי מועצת יש"ע
1990-1995 – קמב"ץ מועצת יש"ע בשנות המאבק הגדולות נגד ועידת מדריד והסכמי אוסלו
2000-2003 – פרויקטור מטעם משרד השיכון להקמת היישוב חריש ולהמשך פיתוחו של קציר

צפו בציוני דרך נוספים על ציר זמן הפעילות הציבורית של ניסן


בראשית 1974, בשעה שהיה לקראת סיום לימודי תואר שני בפיזיקה (באוניברסיטת בר-אילן), הגיעו לניסן שלושת ראשי תנועת גוש אמונים דאז – חנן פורת, הרב משה לוינגר וגרשון שפט – וביקשו ממנו לבוא ולשמש כמזכ"ל התנועה החדשה.

ניסן היה בדילמה קשה: מצד אחד אהב מאוד את לימודיו ותכנן קריירה של תורה ומדע. מצד שני, הכיר בחשיבות האדירה של משימת גוש אמונים, והבין שאם יענה לדרישת חבריו – תוביל ההחלטה לשינוי בחייו ולסיום הקריירה האקדמית. לאחר שהבין שתרומתו תהיה רבה יותר בשדה ההתיישבות, נענה בחיוב לא לפני שקיבל את אישורה של אשתו לדרך החדשה והפך למזכ"ל הראשון של גוש אמונים.

במסגרת תפקידו זה העביר את פעילות התנועה מהחדרון ששכרה ברחוב כורש בירושלים, למשרדים מרווחים ברחוב רמת הגולן; תמך בצירוף "חילונים" למזכירות התנועה (כגון אליקים העצני, ישראל שנקר וארנסט וודק); והעמיד את התנועה על הרגליים מבחינה כלכלית: כל עלייה על הקרקע עלתה מאות אלפי שקלים, ובאותם ימים גוש אמונים לא היתה עדיין מחוברת לשלטון. כדי לאפשר את הפעילות יזם ניסן החתמה של הציבור הרחב על הוראת קבע של ח"י שקלים או יותר מידי חודש עבור תמיכה בפעילות, והעלה את תקציב התנועה לכמה מיליוני שקלים.


במהלך שנת 75' החל ניסן בהקמת גרעין התיישבות במערב השומרון. במזכירות הגרעין היו חברים דניאלה ואמנון וייס, מאיר וכלילה הרנוי, ד"ר דוד חן, הלל וייס, אליקים רובינשטיין ואחרים. הגרעין הפך מהר מאוד לגורם משיכה ועוד בטרם עלייתו לקרקע כבר מנה כ-500 משפחות. כחלק מהפעילות להכשרת נקודת ההתיישבות החתים 67 חברי כנסת מסיעות שונות, ביניהם רבים מאנשי מפלגת העבודה, על תמיכה בהקמת אלקנה.


ב- 1 במאי 77', עלו ראשוני המתיישבים למסחה והקימו את היישוב הארעי של אלקנה. ניסן נבחר כמזכיר היישוב, והצליח להפוך אותו תוך זמן קצר למועצה מקומית, ונבחר לעמוד בראשה כראש המועצה במשך 5 קדנציות ברציפות (כ-21 שנה) עד שנת 1998 (בה נבחר כחבר כנסת).


בשנת 78', כשביהודה ושומרון כבר היו יותר מעשרה יישובים, הגיע ניסן למסקנה שעל-מנת לפתח את היישובים יש צורך באיגום משאבים ובגיוס כל הכוחות הפועלים בשטח. ביחד עם שניים מחבריו ליישוב עבר ביישובי תנועת העבודה בבקעה ושכנע אותם להקים ארגון גג לכל תנועות ההתיישבות. בסוף 78' התקיימה באלקנה הישיבה הראשונה של מועצת היישובים היהודיים ביהודה, שומרון, עזה והבקעה, או בשמה המאוחר: מועצת יש"ע.


באותה התקופה התמנה גם כחבר דירקטוריון קק"ל. עם קריאתו של ד"ר יוסף בורג ז"ל, שר הפנים דאז, אשר הציע לו את המינוי (שמו היה השם היחיד אשר הוסכם על כל הנוכחים), הצטרף לדירקטוריון קק"ל והיה חבר פעיל ביותר מטעם תנועת ההתיישבות של המפלגה הדתית לאומית. ניסן כיהן בתפקיד זה במשך 5 שנים אשר במהלכם קידם באמצעותם את התחומים הבאים:

  • שמירה על אדמות היהודים במדינת ישראל (דבר אשר מסב צער רב שבימים אלו נדמה כי דבר נשכח מעיניי קק"ל ומעיניי המדינה, בכך שהלכו על דרך הפרטת אדמות העם היהודי לבעלי ממון). לצערי, בעת האחרונה ק.ק.ל והמדינה שכחו שתפקידם האמיתי "שמירה על אדמות העם היהודי" והחלו בהפרטת אדמות הלאום לבעלי ממון.
  • הקמת מאגרי המים הגדולים (תפקידם של מאגרי המים לאגום מי גשמים ונחלים ההולכים לאיבוד, ולאפשר שימוש בהם לשתייה
  • שימור ופיתוח אתרים היסטוריים ויערות.
  • תמיכה ביישובים חדשים שקמים באמצעות החטיבה להתיישבות (שפעלה אז במלוא העוצמה, ולמרבה הצער בתקופה שלאחר מכן ממשלות ישראל קיצצו בעוצמתה והוציאה אותה מטיפול באזורי יו"ש)

בנוסף, עם הקמתה של מועצת יש"ע נבחר כחבר במזכירות המצומצמת שלה. בראשית שנות ה-90, עם תחילת המאבקים הגדולים – תחילה נגד ועידת מדריד, ואח"כ נגד הסכמי אוסלו – מונה ניסן כקמב"ץ המועצה, ושימש בתפקיד זה במשך 5 שנים, עד לרצח רבין.