תחומי פעילות

סקירת תחומי הפעילות של ניסן סלומינסקי

"עבד לעם קדוש" – שליחותו הציבורית של ניסן לא פסקה גם בעת היותו מחוץ לכנסת ה -18. בתקופה זו פעל במרץ לקידום מפעלי הציונות הדתית ולפתרון סוגיות בוערות בנושאים השונים. להלן מקצת מתחומי הפעילות בהם פעל ופועל גם היום:



השירות הלאומי נחשב לאחד ההישגים הגדולים של הציונות הדתית. באמצעותו מאפשרת המדינה, לבנות אשר מטעמים מוסריים, מצפוניים או דתיים אינן יכולות לשרת בצה"ל, לשרת את המדינה במסגרת השירות הלאומי. למדינה ישנם כ"כ הרבה צרכים המשוועים לכוח אדם מעולה כבנות השירות הלאומי. במהלך שנות כהונתי בכנסת נלחמתי אישית, בין אם בדיונים השונים בוועדות הכספים, ובין אם ע"י יוזמה משולבת עם חבריי לסיעה דאז אשר יחדיו קיימנו דיון למען הצלת השירות לאומי.
המשך קריאה על השירות לאומי


אחד ממוקדי הכוח החזקים ביותר של מדינת ישראל הוא המשאב האנושי. אזרחינו עושים חיל הן בעולם האקדמי ע"י הטבעת חותם בתחומי המחקר השונים ובכך אף מקבלים את ההכרה הבינלאומית הנדרשת , והן בעולם התורני ע"י הטבעת החותם האישי במסגרת התורנית. אנו צריכים להנגיש את ההשכלה הגבוהה לציבור הרחב על כל גווניו ורבדיו כי המפתח לתעסוקה זו השכלה. ההתפתחות בתחומי ההשכלה הגבוהה הינה חשובה ביותר ויש לאפשר לאלו המעוניינים להתפתח ולרכוש השכלה, בין אם אקדמית, ובין תורנית , לקבל אותה ברמה הכי גבוהה ולשמש כדגם לכל העולם כולו.
המשך קריאה על השכלה גבוהה


ע"פ חזונו של הרב קוק זצ"ל, מועצת הרבנות הראשית צריכה להיות ההנהגה הרוחנית של מדינת ישראל כאשר עיקר תפקידה: לעזור בעיצוב דמותה ואופייה היהודי של מדינת ישראל, לקרב לבבות לאבינו שבשמים ולתת מענה לכל הסוגיות ההלכתיות שמתעוררות, בעיקר בנושאים הקשורים להלכות מדינה והנהגה ציבורית. יש חשיבות רבה לכך שבמועצת הרבנות הראשית ישבו רבנים שמקבלים את מרותה, ומכירים במדינה, ולכן החל משנת 2003 עומד ניסן בחזית המערכה לבחירת רבנים מהציונות למועצת הרבנות הראשית.
המשך קריאה על מועצת הרבנות הראשית


בשנת 2003, עם כניסתו של ניסן לכנסת, ובחירתו לוועדה למינוי דיינים, התפנו 6 תקנים של דיינים. החרדים האשכנזים וש"ס רקמו דיל לפיו כל ששת התקנים יאוישו על-ידי אנשיהם: 3 חרדים, 3 מש"ס ( כאשר ביניהם כבר נקבעו שמותיהם של ששת הדיינים), ואפילו לא דיין ציוני-דתי אחד. בהבנתו את גודל האחריות והצורך הנ"ל במינוי דיינים מתוך הנציגות הדתית לאומית, נכנס לפעולה והצליח, למרות שהיה במיעוט בוועדה, לעצור את המהלך.

המשך קריאה על הוועדה למינוי דיינים


כנציג הציונות הדתית מאמין ניסן כי היתר המכירה בשנת שמיטה הוא צורך קיומי עבור החקלאות היהודית בארץ ישראל. בתוקף כך התייצב ניסן בחזית המאבק נגד מאמצי החרדים לבטל את היתר המכירה, להשבית את החקלאות היהודית בשנת השמיטה ולספק את התצרוכת החקלאית הנדרשת, ע"י יבוא מחו"ל, או רכישתה מהפלסטינים.

המשך קריאה על שמיטה


לניסן תפיסת עולם סוציאל דמוקרטית המשלבת בין אחריות הפרט ואחריות המדינה לוודא שהפערים החברתיים והכלכליים לא יהיו גדולים ומהותיים כל כך בין השכבות החברתיות בכלל, ובין האנשים הפרטיים בפרט, ושלא יהיה מצב שאדם יגיע לפת לחם, חרפת רעב, אשר לא יוכל להרשות לעצמו צרכי קיום בסיסיים כגון דיור, בריאות ומזון.

המשך קריאה על חברה וכלכלה


נושא החינוך הינו אחד מהנושאים האקוטיים ביותר לציבור הדתי לאומי. לצערי תחום זה עלה, וממשיך לעלות, על שולחן הניתוחים של הממשלה מספר פעמים בעקבות רצונות לקצץ בתחום זה יותר ויותר. במהלך כהונתי בכנסת נחתה עלינו גזירת קיצוץ רוחבי קשה, אשר איימה למוטט את המפעל החינוכי שבנינו במשך שנים.

המשך קריאה על חינוך


בראשית 1974, בשעה שהיה לקראת סיום לימודי תואר שני בפיזיקה (באוניברסיטת בר-אילן), הגיעו לניסן שלושת ראשי תנועת גוש אמונים דאז – חנן פורת, הרב משה לוינגר וגרשון שפט – וביקשו ממנו לבוא ולשמש כמזכ"ל התנועה החדשה. ניסן היה בדילמה קשה: מצד אחד אהב מאוד את לימודיו ותכנן קריירה של תורה ומדע. מצד שני, הכיר בחשיבות האדירה של משימת גוש אמונים, והבין שאם יענה לדרישת חבריו – תוביל ההחלטה לשינוי בחייו ולסיום הקריירה האקדמית.
המשך קריאה על התיישבות