משפט עברי

המשפט העברי טומן בחובו שלל פתרונות שאפילו המדינות המודרניות והמפותחות היום עוד לא הגיעו אליו

משפט עבריאחת המטרות המרכזיות שלנו היא שמדינת ישראל תפעל ע"פ המשפט העברי. רבים מנסים להפחיד אותנו כי המשפט העברי הינו קיצוני (במיוחד בפן הפלילי שבו), אך ע"פ המשפט העברי – הדין הפלילי אינו יכול להתקיים כל עוד לא נבנה בית המקדש והסנהדרין אינה יושבת בלשכת הגזית. כך שכאשר מדברים כעת על חזון יישום עקרונות המשפט העברי– הכוונה היא על המשפט העברי בכללותו.

כל המערכת החברתית של העולם המודרני טרם הגיעה לרמה של המערכת החברתית כפי שמצווה התורה. עוד לפני שהעולם הגה את רעיון "יום חופשי" (שהעבודה תתקיים למשך שישה ימים ולא שבעה) – התורה כבר נתנה את המענה על כך.
עוד לפני שהעולם החל להיאבק על זכויות העובדים בכלל ופיצויי פיטורים בפרט – התורה כבר קבעה זאת. "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה' אֱלֹוקֶיךָ, תִּתֶּן לוֹ" (דברים ט"ו, י"ד). כבר אז קבעה התורה פיצויים – מענק לפועל הנאלץ להפסיק את עבודתו.

המשפט העברי דן בשכר הוגן למי שעובד, איסור מפורש להלין שכרו של עובד ועוד דוגמאות רבות וענפות.

בנוסף, דן המשפט העברי בנושא התמיכה בשכבות חלשות – כל אדם ואדם מחויב (דבר שבאף מדינה, מתקדמת ככל תהיה עדיין אין חוקים מעין אלו) יהיה חייב להפריש מרכושו (אם זה מהשדה – לקט שכחה ופאה, ואם זה ממונו – מעשר) על מנת לאפשר לאוכלוסיות חלשות יותר להתקיים ולרומם אותם.

המשפט העברי מביע יחס מיוחד לאלמנות, יתומים ולכל אותם אנשים חסרי ישע – מחייבת כל אזרח ואזרח להתנהגות מיוחדת וטיפול וסיוע מיוחד לקשישים ובנוסף מטיל אחריות על המדינה כמדינה, כריבון, לטפל בכל אותם אוכלוסיות חלשות ונזקקות.

כך שהמשפט העברי טומן בחובו שלל פתרונות שאפילו המדינות המודרניות והמפותחות היום עוד לא הגיעו אליו – וזו רק דוגמא אחת ליופי ולחשיבות של המשפט העברי.

בתחום הכלכלי והחברתי, המשפט העברי מעודד יוזמה פרטית כי היא הבסיס להתקדמות בכל התחומים כולל בנושאים הכלכליים, ומצד שני מטיל חובה ברורה וחדה גם על האדם הפרטי, גם על החברה – כחברה וגם על המדינה – כמדינה לטפל בפערים שנוצרו בין המעמד הגבוה למעמד הביניים, וכן לטפל באופן הוגן ונחרץ בשכבות החלשות והנצרכות.