מועצת הרבנות הראשית

ע"י התמדה ועבודה קשה במאבקנו על זהות המועצה – נוכל אט אט להחזיר עטרה ליושנה גם ברבנות וגם בדיינות

מועצת הרבנות הראשיתמועצת הרבנות הראשית אמורה להיות הסמכות ההלכתית העליונה בכל נושאי דת ומדינה. נושאים הלכתיים שמדינת ישראל (כמדינת העם היהודי) נתקלת בהם וכן לעצב את דמותה ואופייה היהודי של המדינה, את ה"פרהסיה" של המדינה כמו שבת, כשרות, צבא. לגשר בין חלקי הציבור השונים – "דתיים כחילונים".

המועצה מונה 17 חברים: שני הרבנים הראשיים (נבחרים בנפרד פעם בעשר שנים), הרב הצבאי הראשי, 4 רבני הערים הגדולות (י-ם, ת"א, חיפה, ב"ש) ועשרה רבנים (5 אשכנזים ו 5 ספרדים), הנבחרים כל 5 שנים ע"י גוף בוחר המורכב מ 150 איש ( 80 רבנים ו 70 נבחרי ציבור).

אבסורד גדול הוא שחרדים אינם נשמעים לרבנות הראשית, לכל פלג פוסק משלו, "החילונים" כזכור אינם שואלים שאלות. הציבור היחיד שנשמע לרבנות ונוהג בה כבוד הוא הציבור הציוני דתי – ודווקא הוא הורחק ממנה, בעוד שהחרדים השתלטו עליה ופועלים בה בגישה החרדית. בנוסף, חלקם הגדול אינו מכיר במדינת ישראל כמדינת העם היהודי.

כתוצאה מכך נוצר נתק מוחלט בין הרבנות לציבור, לדוגמא: בזמנו נעשו ניסיונות – לביטול היתר המכירה וביטול גיורים שהיו גורמים לנזקים גדולים ופגיעה קשה במרקם העדין של המדינה. שלא לדבר על הכבדה והחמרה גדולה על כל מי שנזקק ל"הכשר" או "אישור" ממנה.

אני מאמין שעל הציבור הדתי לאומי לשלב כמה שיותר נציגים במועצה, על מנת להוות את הקול השפוי, ואת הגורם המאחד והמאזן שיוכל לחבר את המדינה ואזרחיה ליהדות– ולא לגרום חלילה לאיבוד האמון במסגרות הדת אשר קיימות בה.

בבחירות האחרונות למועצת הרבנות הראשית, נחלנו הצלחה מסוימת בשילובם של נציגי הציונות הדתית, אך רוח הבחירות כבר מנשבת בעורפנו ובשנה הבאה ( 2013) יתקיימו בחירות מחודשות למועצת הרבנות הראשית. אני מאמין כי ע"י התמדה ועבודה קשה במאבקנו על זהות המועצה – נוכל אט אט להחזיר עטרה ליושנה גם ברבנות וגם בדיינות.

מי ייתן ונוכל לפי חזונו של הרב קוק זצ"ל, לקרב בין חלקי העם השונים ולהרבות אהבה ולקיים את שאמר "אם נחרבנו ונחרב הבית איתנו בגלל שנאת חינם (בית שני) ניבנה וייבנה הבית איתנו ע"י אהבת חינם"