חברה

המדינה צריכה לדאוג לצדק חברתי, והחברה הישראלית צריכה לעשות צדקה

תרומה לחברה הישראליתבמישור החברתי תפיסת עולמי היא סוציאל דמוקרטית. מצד אחד אני מאמין כי הכוח המניע בכלכלה, הוא היוזמה הפרטית ואסור לדכא ולחסום אותו. מצד שני, על המדינה מוטלת חובה לוודא שהפערים לא יהיו כל כך גדולים, כך שלא יהיה אדם שלא יכול להרשות לעצמו צרכי קיום בסיסיים כמו דיור, בריאות, מזון. (ניתן לראות את תפיסת היהדות כפי שאני מבין, כמפורט בתחום המשפט העברי).

המדינה צריכה לדאוג לצדק חברתי, והחברה הישראלית צריכה לעשות צדקה: לעזור ולתמוך נפשית וכלכלית בכל מי שזקוק לכך. נזקק יכול להיות אדם קשה יום שזקוק לכסף, ויכול להיות אדם עם מוגבלות, הזקוק לתמיכה מסוג אחר.

אני מאמין שכל אחד יכול לתרום לחברה – בין אם משמש בתפקיד ציבורי ובין אם הוא אדם פרטי. זוהי חובתנו המוסרית כלפי הזולת- ערבות הדדית המושתת על אחד מערכי היהדות שכל ילד וילדה למדים כבר מגיל ינקות "ואהבת לרעך כמוך".

אני מאמין ב"והדרת פני זקן" – במהלך כהונתי בכנסת, הקמתי וכיהנתי כיו"ר שדולת הגמלאים בכנסת. במסגרתה התקיים כנס מיוחד לרגל ציון יום הקשיש הבינלאומי. באמצעות שדולה זו פעלתי רבות בשיתוף עם ארוגני הגמלאים השונים על מנת להיטיב את מצב הגמלאים, הקשישים והאזרחים הוותיקים. אני מאמין שעלינו להגן על זכויותיהם ולשאת על כפיים את מייסדי המדינה.

שדולה למען ילדים בסיכון – אני מאמין בפעילות למען עתיד הילדים בסיכון אשר בגלל מצוקות קשות בבית (הזנחה, התעללות, עזובה, יתמות ועוד), הם נעזבים או עוזבים את הבית ומתגלגלים ברחובות. הם זקוקים לכל התמיכה והעזרה האפשרית, ואנו יכולים לספק להם זאת בין בכובע הציבורי, ובין אם בכובע הפרטי, הן בחקיקת חוקים, הן בלב אוהב ובית חם והן בסיוע כספי כדי לתת להם סיכוי להתפתחות תקינה והשתלבות מחודשת בחברה. ראו כמה הקפידה התורה: "כי אם צעק יצעק אליי שמע אשמע צעקתו וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים" (שמות כ"ב).

אני מאמין ב"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" – הציווי לשמור על נפשנו משמעו כי אנחנו חייבים בשמירה על הנפש, בנוסף לשמירה שמספקת סביבתנו כגון החברה או המדינה. על כל אחד מאתנו לקחת אחריות, ולדאוג להישמר מרע. מלבד השמירה על עצמו. תאונות הדרכים בנפשנו הן. האיום הממשי הזה, מסכן כל אחד ואחת מאתנו, אורב לכולנו. כבישי ישראל גובים מידי שנה מחיר כבד ביותר.

מדינת ישראל היא מדינה למודת מלחמות ומאבקים. המאבק על הביטחון, המלחמה בפשע, תקציבים, סל התרופות, קצבאות, מעמדות ועוני, המאבק על ארץ ישראל. אך המלחמה שגובה מספר רב ביותר של קורבנות היא המלחמה בכבישים, חשוב להמשיך ולהעלות את הסכנות הללו לתודעה הציבורית למען ננחל הצלחה במלחמה זו. כל המחקרים מעידים כי הגורם האנושי הוא הגורם מספר 1 לתאונות הדרכים.

אני מאמין כי החינוך לשמירה על ציווי זה מתחיל מגני הילדים ובתי הספר. על מדינת ישראל להשקיע משאבים בחינוך נגד תאונות דרכים, אך החינוך הוא רק השלב הראשון כחלק מתוכנית לאומית רב תחומית ורב שנתית שצריכה להמשיך להיות מיושמת.

כמי ששימש כיו"ר הועדה לתחרות "עיר בטוחה" של המכון לחקר הגורם האנושי לתאונות דרכים במכללה למנהל, הנושא קרוב ללבי. וכולי תפילה כי ננחל הצלחה במלחמת קיום זו, בכך שנמשיך לצמצם את מספר ההרוגים השנתי ובע"ה, אף להביא אותו למספרים אפסיים.